למה אנחנו דוחים שיחות קשות?
כמה פעמים מצאתם את עצמכם מריצים תסריטים בראש מול בן משפחה, אח, אחות, הורה, בן הזוג, ילדים, חברה, בעבודה – אבל ברגע האמת, המילים פשוט נשארות נעולות בפנים? אנחנו רוצים לבקש, להציב גבול או להגיד את האמת שלנו, אבל אנחנו דוחים ודוחים. "לא עכשיו", "זה לא זמן מתאים". למה אנחנו דוחים את השיחה? כי אנחנו רוצים להגן על עצמנו: מהתגובה של הצד השני, מהחשש ש"זה רק יהרוס יותר", או מהפחד לאבד את המוכר – גם אם המוכר הזה מכאיב לנו. לפעמים אנחנו מעדיפים את ה"רע הידוע" על פני חוסר הוודאות המפחיד
האם לדאוג לעצמך זה אנוכי?
לשים את עצמך במקום הראשון זו אינה אנוכיות, אלא תנאי הכרחי לחיים בריאים ומספקים. כשאת קשובה לצרכים שלך את אדם חי וחיוני, יש לך יכולת לווסת רגשות ומתח בלי להגיע להתמוטטות. איך זה נראה כשאת לא קשובה לצרכים שלך ? קרוב לודאי שתגידי "ספורט? אין לך זמן לזה עכשיו" אינך רשומה לחוג או פעילות קבועה כי את לא מעזה להתחייב. את פחות פנויה לפגוש חברות, יציאה לבילוי הופך למשהו נדיר, את פחות פנויה לפגוש חברות, לא מגיעה לקרוא ספר להנאתך כי העייפות מכניעה אותך, ועוד. תמיד יש סיבה והסבר משכנע ל
