האדם מחפש אותנטיות

לפי ניטשה דרכו של האדם אל החירות האותנטית חייבת להיעשות בשלבים, התהליך הראשון הוא

השתחררות משלב ״הגמל״ בו האדם ספג ואימץ את השפעות וההתניות הזרות שההורים והמוסדות

המעצבים השונים עטפו אותנו בהן, התהליך השני הוא ההשתחררות מכל הקליפות החיצוניות

הראוותניות והמורדות שלב ״האריה״, עד מצב של מעין לוח חלק, בו הדרך לאותנטיות היא להגיע לשלב

״הילד״ שהוא בעל תום ושכחה. רק אז, לאחר שהרסנו את המקדשים הכפויים כלומר, רק לאחר הדרך

המפרכת מלאת הייסורים והמאבקים של חינוכנו העצמי. נוכל ונזכה אולי, לאמץ לעצמנו חופש ל לבחון

לבחור ולהטמיע בנו נורמות תרבות, מוסריות, ערכים כחפצנו, אלו שנבחר לאמץ וכך להגיע אל עצמיותנו

האותנטית.

כדי להגיע לכך אדם נדרש לפי ניטשה להיות מודע לעצמו ולעסוק בהסרת המסווה מעל ההטעיה-העצמית.

הדרך לידיעה עצמית על פי ניטשה היא על ידי עיון בדמויות מופת, שהן מוקדי הזדהות ומקורות להפנמה והטמעה של היחיד. כך נבהיר לעצמנו את ערכינו האמתיים ואת אופיינו המקורי באמת.

האדם האותנטי אחראי בעצמו לקיומו. בן חורין לעצב את עצמו ואת האידאלים שלו בבחירה חופשית. אחראי על אישיותו בדומה לאחריות האמן על יצירותיו. בעל יכולת לפקח, לרסן, להטמיע וליצור יצירה.  אדם שנמנע מתכתיבי תבניות ואמונות דוגמטיות, מאופיין בקיום ספונטני, שמעבר להשקפות ומוסכמות חיצוניות. אדם עם עוצמה יצרית-יוצרת, יצירה של עצמו כמו אמן אינדיבידואל. משוחרר מכבליה של הכלליות והאידאולוגיה. משוחרר מן התלות העיוורת בהפנמות מכניות ובמוסכמות.

חותר להגיע לגרעין העצמותי של האישיות, מבעד לקליפות המגנות דווקא מפני חדירה כזאת.

אדם שמגשים את עצמו במלוא מובנו. דורש מימוש אמיץ של אפשרויותיו הווייתו המיוחדת. בעל אומץ להיות כיחיד.

מאופיין בהסתפקות עצמית, אינו זקוק לפרסים ואישורים חיצוניים, ספונטניות, יצירתיות, רוחב לב ואצילות נפש, חיוניות, אומץ לב ונדיבות רוח, התגברות, משמעת עצמית, עליזות, קלילות ורוממות רוח, איסטינקט ורצון לחיים, חיוב הקיום וחיוב עצמי, אמונה בעצמו, סובלנות, יציבות והתמדה, העדר רגשי אשם ומוסר כליות וכו'.

אדם שמנחה את חייו על פי הרצון לעוצמה, הוא אדם שתמיד מנסה להתעלות על עצמו, לשפר את עצמו בכל היבטיו. הוא לא לוקח בחשבון מה שאחרים חושבים או אומרים עליו, הוא מתמודד עם החיים ומניח את המציאות, הוא מנסה לחיות בצורה כזו שאם היה צריך לחיות את אותם חיים שוב ושוב, הוא היה שמח לעשות זאת. הוא אדם חופשי שדוחה חולשה ועבדות.

אינו מונע מדחף לעונג, או לסיפוק יצרי, או שיווי משקל, או הסתגלות. אלא הדחף היסודי המניע אותו הוא הגשמת הפוטנציאל. 

האותנטיות הקיומית של ניטשה אינה נצמדת לערכים קבועים כלשהם אלא לאי-קביעות, תוך התגברות על כל הגות, עמידה ברשות עצמנו תוך התגברות על כל הדרכים האחרות כולל אלו של ניטשה ואחרים.

ואסיים בציטוט מדבריו של ניטשה:

" זוהי דרכי שלי והיכן שלכם?" אל תלך בעקבותיי, לך בעקבות עצמך "

מתוך ספרו של פרדריך ניטשה "כה אמר זרתוסטרא" בפרק "על שלוש התמורות של הרוח" 

כתבה: נירה רוסטמי עראקי