מאמרים

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מריצים תסריטים בראש מול בן משפחה, אח, אחות, הורה, בן הזוג, ילדים, חברה, בעבודה – אבל ברגע האמת, המילים פשוט נשארות נעולות בפנים? אנחנו רוצים לבקש, להציב גבול או להגיד את האמת שלנו, אבל אנחנו דוחים ודוחים. "לא עכשיו", "זה לא זמן מתאים". למה אנחנו דוחים את השיחה? כי אנחנו רוצים להגן על עצמנו: מהתגובה של הצד השני, מהחשש ש"זה רק יהרוס יותר", או מהפחד לאבד את המוכר – גם אם המוכר הזה מכאיב לנו. לפעמים אנחנו מעדיפים את ה"רע הידוע" על פני חוסר הוודאות המפחיד

לשים את עצמך במקום הראשון זו אינה אנוכיות, אלא תנאי הכרחי לחיים בריאים ומספקים. כשאת קשובה לצרכים שלך את אדם חי וחיוני, יש לך יכולת לווסת רגשות ומתח בלי להגיע להתמוטטות. איך זה נראה כשאת לא קשובה לצרכים שלך ? קרוב לודאי שתגידי "ספורט? אין לך זמן לזה עכשיו" אינך רשומה לחוג או פעילות קבועה כי את לא מעזה להתחייב. את פחות פנויה לפגוש חברות, יציאה לבילוי הופך למשהו נדיר, את פחות פנויה לפגוש חברות, לא מגיעה לקרוא ספר להנאתך כי העייפות מכניעה אותך, ועוד. תמיד יש סיבה והסבר משכנע ל

"צער שאין לו פורקן בדמעות עלול לגרום לאברים אחרים לבכות" אמר בחוכמה מונדסלי הנרי. הכוונה היא שכשאין ביטוי למצוקה הרגשית ולצער והאדם סוגר...

לפי ניטשה דרכו של האדם אל החירות האותנטית חייבת להיעשות בשלבים, התהליך הראשון הוא השתחררות משלב ״הגמל״ בו האדם ספג ואימץ את השפעות...

הגישה האקזיסטנציאליסטית חוקרת את המצב האנושי האישי. במטרה להבהיר ולהבין את תפיסות עולמו, ערכיו, אמונותיו ואת תבנית דרכו. הגישה בעיקרה...

לכל אדם יש חולשות שיביאו אותו לחוסר אונים, כפוגש האדם את החוסר אונים שלו, יגיב בהתגוננות האוטומטית שלו: כמו תוקפנות או בריחה או השתקת...

את מכירה את זה? שאומרים לך משהוא ואת קופאת, נאלמת ונעלמת ? או מתפרצת ותוקפת? כשאת נפגעת ומרגישה רע, את מוצפת תחושות השפלה, שאת מיותרת,...

"בכל מקום שמצאתי חיים" כתב ניטשה "שם מצאתי את הרצון לעוצמה". לפי גישתו של הפילוסוף ניטשה הרצון לעוצמה הוא רצון להגיע לחיים אקטיביים...